א.

דעת הרב מרדכי אליהו שאסור לספרדים שפוסקים כשו”ע שהטמנה במקצת שמה הטמנה להטמין, כלומר להניח על פלטה גם בלי לטמון את הקדרה בבגדים, כי זה הטמנה במקצת. והפתרון שהציע הוא לעשות איזה כלי מתכת שמקיף את הפלטה שהגוף חימום קבוע בתוכה, ובאופן זה לא נחשב שמטמין במוסיף הבל כי רק הגוף חימום הפנימי נחשב מוסיף הבל.

וכנראה דעתו שדבר שבפועל מוסיף הבל אך איננו מקור החום אלא כל הזמן מקבל חום ממקור אחר, לא חשיב מוסיף הבל ושרי להטמין בו מבעו”י. וכנראה לא ניחא ליה לסמוך על היתרים שהזכירו כמו הסברא שלא אומרים איסור הטמנה בדבר שלא ראוי להטמין בו, וזו המציאות בפלטה, כי נזכרו בתור תירוץ למנהג, אך הרא”ש פקפק על כך.

והנה מצאנו מקום פשוט בגמ’ (מ”ז:) שכך היא המציאות בו, והוא המקרה של ר’ זירא לגבי קופה שטמן בה והניחה מעל גפת, שאסור לעשות כן. וההטמנה העליונה אסורה מחמת החום שמגיע אליה מהגפת התחתון. ואין סיבה לומר שיש טעם חדש לאסור, אלא פשוט לומר שהתחתון הופך את העליון למוסיף הבל. וכן כתוב במפורש בשו”ע (רנ”ז, ח’) שהתחתון הופך את העליון למוסיף הבל (וכעין זה כתוב גם ברמב”ן בריש במה טומנין).

ויש מחלוקת רמב”ן ורשב”א שם בגמ’ כיצד להסביר את המקרה. הרמב”ן אומר שאם הקדירה תלויה באויר מותר אע”פ שהיא טמונה, והרשב”א אומר שע”כ מיירי שהיא תלויה ובכ”ז אסור כי הטמנה במקצת שמה הטמנה, אז אם לא היתה באויר מה צריך סברת אסוקי הבלא, ת”ל שזו סתם הטמנה במוסיף הבל מצידה התחתון של הקדרה (עיי”ש שא”א לפרש אחרת לדעתו, חוץ מלומר שהקדרה והקופה באויר, או לפחות שיש הפסק ביניהם בדבר שאינו מוסיף הבל ולא שייך להטמנה כמו דף של עץ).

אגב, לפי הרמב”ן כל המושג של שהיה בפרק מיירי כך, שהקדרה טמונה ורק לא נוגעת בגחלים ושרי, כי בכמה מקומות הוא מביא את ר”ח שאומר ששהיה זה דוקא על כסא של ברזל, ולמה לו לומר כך, והרי לשיטתו הטמנה במקצת איננה הטמנה, אז יש להעמיד שהקדרה על הגחלים. ולחלק בין גחלים לדבר אחר זה חילוק שלא נזכר ברמב”ן. אלא הענין הוא שמיירי הכול בקדרה טמונה, ולכן על הגחלים עצמם אסור, אך על כסא של ברזל מותר. וזה ממש כתוב מפורש ברמב”ן ב-ל”ח:. והרשב”א כנראה מפרש את ר”ח שמיירי בקדרה שאיננה טמונה.

וקשה על הרשב”א, שאם לומד כך שאסור להטמין במוסיף הבל שחומו מגיע ממקור אחר, אע”פ שאין נגיעה, והטמנה במקצת שמה הטמנה, איך מותר להשהות קדרה על כירה עם גחלים (גו”ק), והרי הגחלים מוסיפות הבל גם לאחר הקטימה (כדעת רוה”פ ובכללם הרשב”א, ודלא כרש”י), ובמציאות הגחלים מחממות את גוף הכירה, שהיא ודאי חמה בעצמה כמו שרואים שהשהו עליה גם לאחר גריפת הגחלים (באופן שמוציאים לחוץ, שכך שו”ע פוסק וכ”ד רוה”פ, ודלא כבעה”מ שאומר שרק גורף מצד לצד), וכן סמכו לה מבחוץ. וא”כ הכירה עצמה הופחת להיות מוסיפה הבל.

ויש לתרץ בשני אופנים. האופן הפשוט, לומר שכל מי שסובר שהטמנה במקצת שמה הטמנה בהכרח סובר שלהניח על מקום שלא ראוי להטמין בו כמו כירה או פלטה מותר מצד הטמנה, ולא גזרו הטמנה במקצת במקום שא”א להיות הטמנה בכולה. ובסברא זה מובן היטב, ומי שפקפק בתירוץ כזה בראשונים (עיין רא”ש), או שסובר שהטמנה במקצת לא שמה הטמנה ואז אין לו את ההכרח, או שסובר כמו שנכתוב לקמן בעז”ה שיש לחלק בין סברא זו בהטמנת מקצת לבין סברא זו בהטמנה ממש.

ויש אפשרות אחרת, לומר שכל מה שגזרו על מוסיף הבל זה רק אם הוא מקור החום ואז גזרו גם במקצת, או אפילו אם הוא מקבל חום ממקור אחר אך מטמין בכולו. אך אם מקבל חום ממקור אחר ולא מטמין בכולו, מותר. אך זו לכאורה המצאה שאין לה מספיק היגיון וביסוס, ולמה שחז”ל ישנו כך את התקנה בלי סיבה. ולכן נראה יותר כצד הקודם.

ולפי זה הלכה למעשה לספרדים יותר להשהות על פלטה גם בלי התיקון של הרב אליהו. ולשיטתו שאסור לטמון במקצת גם כאשר א”א לטמון בכולו, תיקונו לא יעזור [אא”כ הוא סבר כתירוץ השני שכתבתי כאן, אך הוא דחוק, כנ”ל, ועוד שאם כן יש מקום לומר שהפלטה עצמה היא לא מקור החום אלא חוטי הלהט שבתוכה ולהתיר ממילא גם לפי סברא זו].

ב.

ולפי הרמב”ן מוכח שהטמנה במקצת לא שמה הטמנה, שאומר באחת האפשרויות לפרש את המקרה של ר’ זירא בהטמנה באופן שהחלק התחתון של הקדרה שאיננו מוטמן נוגע בגחלים, ורואים שעצם הנגיעה לא מספיקה כדי לאסור אלא צריך גם הטמנה מלמעלה. ואחרי שיש הטמנה גם למעלה זה כבר לא נקרא הטמנה במקצת בדבר שמוסיף הבל, אלא חשיב שכל ההטמנה היא במוסיף הבל כי זו הטמנה אחת שבפועל מוסיפה הבל מחמת חלקה התחתון, כמו שמפורש בדברי הרמב”ן עיי”ש.

ובדעת הסוברים כן, שהטמנת מקצת לא שמה הטמנה, י”ל בשני אופנים בעיקר החקירה שלנו, האם מוסיף הבל מחמת דבר אחר חשיב מוסיף הבל או לא. והרמב”ן עצמו אומר שאם הקדרה באויר, אף שהיא מוטמנת מותר, וזה אומר שסובר שמוסיף מחמת ד”א לא חשיב מוסיף. אא”כ נדחוק שסובר שבכה”ג שהקדרה באויר במציאות לא מוסיף הבל, אך לא נראה כך גם כי אין סיבה לחדש מחלוקת במציאות בין הרמב”ן לרשב”א, וגם כי הרמב”ן משתמש בביטוי מעלה הבל גם לקדרה תלויה וגם לקדרה שחלקה התחתון על הגחלים ממש, והיא עצמה מוטמנת בדבר שאינו מוסיף; אז רואים שאצלו זה בטוי למוסיף הבל.

אך בדעת פוסקים אחרים שסוברים שהטמנה במקצת לא שמה הטמנה אפשר שיגידו אחרת. ובאמת כך אומר פמ”ג (רנ”ז א”א ס”ק י”ח) בדעת רמ”א שאסור לטמון קדרה תלויה בדבר שאינו מוסיף הבל, כאשר תחתיה יש מוסיף הבל. וכן מוכח בתוס’ ב-מ”ח., שמצד אחד סוברים שהטמנה במקצת לא שמה הטמנה, כי אומרים שאם יש גחלים תחת הקדרה אין להטמין קדרה עליהם. וגם אם את הלשון אין להטמין היה אפשר לפרש שאין לשים קדרה, וזה גופא ייחשב כהטמנת מקצת, באמת א”א לפרש כך בתוס’, כי התוס’ אומרים שהאיסור יהיה משום אסוקי הבלא, ועל דין זה הם מוסבים, אז ודאי שמיירי שיש הטמנת אינו מוסיף חוץ מהגחלים, ובלי ההטמנה הזו היה מותר לשים על גחלים. וגם מלשון תוס’ ברור שא”א לפרש כנ”ל, כי הם מתחילים מזה שלא יניח גחלים תחת קדרה, ואז אומרים שיהיה אסור להטמין קדרה עליהם, אז יוצא שהטמנת הקדרה היא פעולה נוספת חוץ מנתינת הגחלים מתחת הקדרה. ומצד שני רואים בתוס’ שאם יש אסוקי הבלא ממוסיף לאינו מוסיף אסור גם אם יש הפסק אוויר, שהרי הם דנים על היתר הטמנה באינו מוסיף על גבי כירה, מצד שהכירה מוסיפה הבל, ומקדימים לדיון שגורפים את הכירה מהגחלים שבתוכה. כלומר יוצא שמדובר שהגחלים לא נוגעות בקדרה, כי מדובר שמשהים על כירה ולא בתוך, כמו שתוס’ אומרים שם, ואעפ”כ אם היו גחלים ודאי היה אסור. ואף שהדיוק אולי לא מוכרח כ”כ, מ”מ כיוון שב”י לומד כך בפשטות בתוס’ שאוסרים באסוקי הבלא בהפסק אוויר, וכן מביא בשם ר’ ירוחם בפשטות בשם התוס’, וגם כיוון שכך מוכח בטור (עיין בב”י בעמ’ פ”ג) – לכן מסתבר כן לדקדק כך בתוס’ ולא לדחות את הדיוק.

וצריך לסייג כאן, וגם במה שהזכרנו קודם, שמדובר כמובן שבפועל התחתון יעלה הבל לעליון ולא כל מציאות שיש מוסיף הבל למטה אסורה, ומפורש בגמ’ שבפסולת שומשמין מותר בכה”ג ורק בגפת אסור. אלא שאנחנו מדברים על גוף חימום שודאי מחמם את הגוף שמעליו.

ג.

עוד יש לסייג בדעת הרשב”א, שאמרנו שמוכח בו ובכל ההולכים בשיטתו שמותר להניח על מוסיף הבל שלא ראוי להטמין בו, שי”ל שזה דוקא בהטמנה במקצת שלא דומה כ”כ להטמנה גמורה (שכנראה הדרך היתה להטמין בהכול כי דוקא כך ניתן לשמור על החום היטב לאורך זמן), אך בהטמנה שרובה בדבר שראוי להטמין בו (ואינו מוסיף הבל) ומהצד התחתון מוסיף הבל, י”ל שבזה גם אם התחתון אינו ראוי להטמין בו אסור, כי זה יותר קרוב להטמנה גמורה ברמץ. וי”ל גם שהרא”ש שפקפק, פקפק רק מצד שמוטמן באמת בכולו, ומכוח סברא זו האחרונה.

כי נראה שאם מדובר בהטמנה ממש מכל כיוון, באינו מוסיף, ויש תחתיו מוסיף שעושה אסוקי הבלא, בזה נראה יותר פשוט שייאסר הגם שהתחתון אינו ראוי להטמין בו כי כאן עיקר הסברא היא שהאינו מוסיף הופך למוסיף ומה אכפת לנו איך הפך למוסיף. מה שאין כן כשהדבר שאינו ראוי להטמין בו הוא עצמו ההטמנה, כגון בהטמנה במקצת, בזה אפשר יותר לחלק כנ”ל שלא גזרו על מה שלא ראוי להטמין בו מצד שלא מיחלף ברמץ. אלא שיש לעיין מה הגדר של דבר שעומד על דבר שלא ראוי להטמין בו אך מכל צד מכוסה בבגדים שאפשר להטמין בהם, האם את זה נדון כמו דבר שמוטמן בכל צד בדבר שראוי לטמון בו, שנראה לפי הנ”ל שאסור גם אם נמצא מעל דבר המוסיף שלא ראוי לטמון בו, או שדומה להטמנה במקצת. 

ויש להוכיח לאסור מזה שהרשב”א כותב (שם, בתחילת במה טומנין) שאין לאסור הטמנה אא”כ הקדרה דבוקה בדבר המחמם, אך אם יש הפסק אוויר מותר, כמו שאנחנו מוצאים שהגמ’ מתירה להשהות בתוך תנור (באופנים המותרים). והרי התנור הוא דבר שלא ראוי להטמין בו מצד זה שדפנותיו קשים כמו כירה, ובכל זאת הרשב”א מסייג שצריך להיות הפסק אוויר. אע”כ שאם בפועל נוצרת הטמנה בכולה, אפילו על ידי דבר שנחשב בעינינו לאינו ראוי להטמין בו – אסור, וכ”ש באופן שציירנו שיש הטמנה ממש באינו מוסיף, ורק מלמטה יש פלטה או דבר אחר שאינו ראוי לטמון בו מצד עצמו, שבסופו של דבר נוצרת כאן הטמנה בכולה ואסור.

ומסתבר שהאיסור כאן יהיה דווקא אם יש הטמנה בכולה ממש, לאפוקי אפילו צד אחד שאינו מוטמן. כי הרשב”א כשבא להוכיח שהטמנה במקצת אסורה, הוכיח מזה שהטמנת אינו מוסיף נחשבת הטמנה גם אם חלקה העליון מגולה, עיי”ש. ועל זה כותב שם שאין לחלק בין הטמנה של הכול חוץ מהחלק העליון להטמנה בפחות מזה, כי א”כ נתת דבריך לשיעורין. וה”ה נגיד בנידון דידן שלא נראה לחלק ולתת את הדברים לשיעורים, אלא אם אנחנו מוצאים שמותר להטמין במקצת בדבר שלא ראוי להטמין בו זה כולל את כל האופנים שלא מוטמן לגמרי, ורק אם מוטמן לגמרי אסור. 

אך יש לפקפק בהוכחה הזו לאיסור, כי ייתכן שבאופן הזה שהתנור ייגע בכל צד בקדרה במציאות הפך התנור לדבר שאפשר לטמון בו, כי עינינו רואות שאכן טמנו בו. אך בדבר שלא ראינו בעינינו שהפך לכזה, כמו פלטה שלא בנויה כך שהיא מקיפה את כל הקדרה, גם אם בצירוף דברים אחרים תיווצר כאן הטמנה ייתכן שיהיה מותר.

ואם אכן נאסור בזה, אז בפלטה שהסיר שעליה מוטמן כולו ייאסר גם לספרדים.