הרי”ף הביא ראיה שלשהות תנן, מסמיכה לכירה. והקשו עליו שי”ל שמיירי בהחזרה. ועיין תירוץ ברא”ש בשם ר’ יונה.

וי”ל באופן אחר, שהרי”ף סובר שאסור להחזיר מצד מיחזי, ופשיטא ליה שאין מיחזי בסמיכה, וא”כ ודאי שהגמ’ לא מדברת על החזרה, שזה פשיטא, אלא מחדשת היתר בשהיה. והחולקים עליו כנראה סוברים שאסור להחזיר שמא יחתה וא”כ זו אותה גזרה. ובזה גם יש לדחות את קושית בעה”מ, שנסביר שהגמ’ לומדת משהיה להחזרה.

אך זה לא מוכרח כי הרשב”א הוא מהסוברים שאסור להחזיר מצד מיחזי כמבשל, והוא מהחולקים על הרי”ף. ולפיו י”ל שזה לא פשיטא שאין כאן מיחזי כמבשל, ולכן צריך להשמיע זאת גם בהחזרה.

ועיין ברא”ש שמשמע שפשוט לכו”ע שהברייתא מיירי בשהיה, ורק חולקים אם הגמ’ הביאה אותה כדי ללמוד להחזרה או שהסוגיה עוסקת בשהיה. וכנראה פשוט שמדובר בשהיה מזה שיש בברייתא גם דין לגבי לקיים את הקדרה, אז ע”כ שכל הברייתא מיירי בשהיה. ולפי”ז י”ל לפי הרשב”א שלמדו בק”ו משהיה להחזרה, ומה בשהיה לא חיישינן לחיתוי בסמיכה, כיוון שלא מספיק חם שם (כסברת הגמ’ על שליט בה אוירא), אף שהקדרה כבר מונחת שם, כ”ש שלא נחשוש בסתמא דמילתא שכאשר ישים שם יראה כמבשל, שהרי זה אינו מקום מספיק חם.